#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ריז. באלו אופנים 1) אסורים דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים 2) מותר כשאומר העובד כוכבים המתן לי עד שאמכור עבודת כוכבים ואביא לך? 	"1) כשישראל רוצה בקיומו כגון שאמר לו המתן עד שאמכור ע""ז או יין נסך ואביא לך והתוס' (ד""ה מסתברא) כתבו שאסורים גם כשדעתו לקנות מן הדמים עבודת כוכבים.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה אבל) דאם יש לו ערב או שיכול ליפרע ממקום אחר אין אמירתו של עובד כוכבים מועלת כלום <sup>קיט</sup><span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קיט.  והר""ן חלק שבכל המתן אסור. והראב""ד כתב דאם לא היה בידו לנגשו ועל כרחו הוא מרחיב לו הזמן אע""פ שאמר ל ו העובד כוכבי ם איני יכול לפרעך עד שאמכור את ייני ואפרע לך מותר. כתב הר""ן שבזה""ז סתם יינם מותר בהנאה וכ""ש שרוצה בקיומו מו תר.</span>"	עבודה זרה סד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ריח. איזהו גר תושב ומה דין יינו? 	"לר""מ כל שקיבל עליו בפני גי חברים <sup>קכ</sup> שלא לעבוד עבודת כוכבים. לחכמי ם כל שקיבל עליו שבע מצוות שקבלו עליהם בני נח. לאחרים זה גר אוכל נבי לו ת, שקיבל עליו לקיים כל מצוות האמורו ת בתורה חוץ מאיסור נבילות <sup>קכא</sup>. יינו לת""ק מותר בהנאה ואסור בשתיה. לרשב""ג אסור אף בהנאה לפי שאינו<br>מקפיד על מגע עכו""ם, ואמרי לה מותר אף בשתיה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קכ.  והר""ן לא גרס חברים .
<br>קכא.  בר""ן הובאה שיטה זו בשם ר' י הודה, וכתב הר""ן דקיי""ל כחכמים .</span>"	עבודה זרה סד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ריט. מדוע אצל גר תושב 1) אין מפקידים יין 2) מייחדים עמו יין בחנות אע""ג שהודיעו שהוא מפליג? "	"1) רש""י ור""ת (בתוד""ה אין) פירשו דלזמן מרובה איכא למיחש לאיחלופי ביין שלו שהוא אסור. עוד כתבו התוס' שמעיקרא פירש רש""י לפי שאין מקפיד על מגע עובד כוכבים ביין של ישראל <sup>קכב</sup> וחזר בו <sup>קכג</sup>.<br>2) כתבו התוס' שמעיקרא פירש רש""י דכיון דלא פלח לא נגע ולא מנסך, והוסיף רש""י והגיה ולמגע עובד כוכבים דאתי מעלמא בביתו לא חיישינן דכיון דאין לו הנאה בכך אינו מניחו ליגע, ולאחלופי בזמן מועט ליכא למיחש. והתוס' הוסיפו שבזמן מועט אין לחוש למגע עובד כוכבים שאין העובדי כוכבים רגילים ליכנס בתוך החנות, ולגנוב נמי כדי לשתות לא חשיד כיון שקיבל עליו שבע מצוות, מיהו לר""מ שלא קיבל עליו אלא שלא לעבוד עבודת כוכבים צריך לומר שאע""פ שגזרו על יינו לא גזרו על מגעו ביין של ישראל. אבל רבינו יצחק פירש שמייחדים אצלו יין כיון שמותר מגעו בשתיה, ואף אם רוב <sup>קכד</sup><br>עובדי כוכבים מצויים שם אין חוששים שמא נגע בו עובד כוכבים כיון שאין מניחו אלא לפי שעה [ועיי מהרש""א ומהר""ם[ <span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קכב.  והר""ן הוסיף שבזמן מרובה איכא למיחש שמא יבוא עובד כוכבי ם אחר ויגע בו ועוד שהעובדי כוכבים מצויים בביתו.
<br>קכג.  והר""ן כתב שר""ת פירש שאין מפקידים אצלו לזמן מרובה דאע""ג דאמגע עובד כוכבים קפיד איכא למיחש שמא יאמרו שאותו ישראל שותה מיינו של גר תושב כשירא ו שהוא מביא יין מביתו.
<br>קכד.  והר""ן כתב שר""ת פירש שבזמן מועט לא חיישינן לחשד שישראל שותה מיינו.</span>"	עבודה זרה סד: ותוס'		
